מודל חוסן
מודל לפיתוח חוסן
רציונל-למה חוסן?
בעולם עם מורכבות ושינויים תכופים, בלתי צפויים ומשמעותיים כפי שאנו חווים היום, לחוסן האישי והארגוני השפעה מכרעת על תפקוד ותוצאות כמו גם על איכות החיים המקצועית והאישית.
ההתמודדות עם הקורונה ממחישה עד כמה אנו יכולים להיות חסרי ודאות וחסרי שליטה ומה חשיבותו של החוסן האישי להסתגלות לנסיבות חיים משתנות. המציאות החיצונית פוגשת אצל כל אחד מאיתנו מציאות פנימית שונה.
מחקרים מוכיחים שרמת החוסן של הפרט משפיעה על שיפור עבודת הצוות, היצירתיות תהליכי שירות, מעבר בין תפקידים, חשיבה פורצת גבולות ובעיקר על יכולת הסתגלות לשינויים ומצבי חיים משתנים.
התפתחות המחקר בנושא חקר המוח והחוסן מסייעים בפיתוח שיטות וכלים לשיפור החוסן האישי והארגוני.
ביותר ויותר ארגונים מחלחלת ההבנה בנוגע למידת אחריותם על חוויית העובד, ועל הקשר שבין חוויית עובד טובה לבין שיפור ביצועים.
התפיסה:
שינוי חיצוני מתחיל בשינוי פנימי – שינוי נקודת המבט, יכולת ההכלה ויצירת פרשנות מיטיבה למצבים מורכבים מהווים בסיס להתמודדות אפקטיבית ויצירת פתרונות טובים לסביבה מרובת שינויים.
הסדנאות:
אנו מציעות ללקוחותינו מגוון סדנאות ייחודיות שפיתחנו לחיזוק החוסן האישי והארגוני.
הסדנאות מבוססות על ארבעה מימדים מרכזיים: פיזי, תפיסתי, רגשי ורוחני.
הסדנאות מתבססות על כלים ומודלים מגוונים מעולמות תוכן שונים ומגוונים.
ניתן להזמין סדנאות בנות חצי יום, יום שלם ואף תהליך מתמשך.
המומחיות שלנו:
אנו עוסקות שנים רבות בתחומים מחזקי חוסן באופן מקצועי ואישי, צברנו ניסיון רב בהתאמת התאוריות והמודלים המתפתחים לעולם הארגוני.
הסדנאות אותן אנו מציעות מבוססות על תאוריות ומודלים מגוונים וחדשניים העוסקים בחוסן : CBT ושינוי נקודת המבט, פסיכולוגיה חיובית, מרכיבי הכרת תודה וראיית הטוב, פסיכולוגיה בודהיסטית ועולמות הקשב, החמלה, טוב הלב והמיינדפולנס, הכרות מעמיקה עם ההכרה שלנו ורתימת התת מודע לעיצוב מציאות היומיום, תהליכי גוף נפש, embodiment ועוד.
אנו מגיעות עם הבנה עמוקה של עולם הארגונים הכולל היבטים של עמידה ביעדים, גיבוש ותוכניות עבודה, שיפור ביצועים ותפוקות, חשיבה לטווח ארוך וגזירת יעדים לטווח קצר.
דוברות היטב את השפה הניהולית ואת שפת החוסן ואמונות על שילוב מדויק בהיר ומיטיב בין השתיים.
הנחת
מילים: עֲדִי אֲבִיטָל – רוֹזִין
יָשְׁבָה הַנָּחַת עַל מִפְתַּן נַפְשִׁי.
"הַכָּנְסִי", אָמַרְתִּי לָה,
"מִזְּמַן לֹא הָיִית אֶצְלִי.
"יֵשׁ לִי רֶגַע אֶחָד", הֵשִׁיבָה.
עָנִיתִי, "זֶה כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ".
